כמו גרמניה, גם באיטליה הייתה היסטוריה ארוכה של פיצול פוליטי. האיטלקים היו מפוזרים על כמה מדינות שושלות כמו גם על האימפריה ההסבורגית הרב-לאומית. באמצע המאה התשע-עשרה, איטליה חולקה לשבע מדינות, מתוכם רק סרדיניה-פדמונט, נשלטה על ידי בית נסיכות איטלקי. הצפון היה תחת הבסבורג האוסטרי, המרכז נשלט על ידי האפיפיור והאזורים הדרומיים היו תחת שליטת מלכי בורבון של ספרד. אפילו השפה האיטלקית לא רכשה צורה משותפת אחת ועדיין הייתה לו וריאציות אזוריות ומקומיות רבות.

במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, ג’וזפה מזיני ביקשה להרכיב תוכנית קוהרנטית לרפובליקה איטלקית יחידה. הוא גם הקים חברה סודית בשם איטליה הצעירה להפצת יעדיו. כישלונם של התקוממות מהפכניות הן בשנת 1831 ו- 1848, פירושו כי המעטפת נפלה כעת על סרדיניה-פדמונט תחת שליטתו מלך ויקטור עמנואל השני כדי לאחד את המדינות האיטלקיות באמצעות מלחמה. בעיני האליטות השלטות באזור זה, איטליה מאוחדת הציעה להם אפשרות להתפתחות כלכלית ודומיננטיות פוליטית.

 השר הראשי קוור שהוביל את התנועה לאחד את אזורי איטליה לא היה מהפכני ולא דמוקרט. כמו הרבה חברים עשירים ומשכילים אחרים באליטה האיטלקית, הוא דיבר צרפתית הרבה יותר טוב מכפי שהוא עשה איטלקית. באמצעות ברית דיפלומטית טקטית עם צרפת שהונחה על ידי קוור, הצליחה סרדיניה-פדמונט להביס את הכוחות האוסטריים בשנת 1859. מלבד חיילים רגילים הצטרף למספר גדול של מתנדבים חמושים בהנהגתו של ג’וזפה גריבלדי. בשנת 1860 הם צעדו לדרום איטליה וממלכת שתי הסיציליות והצליחו לזכות בתמיכתם של האיכרים המקומיים כדי להוציא את השליטים הספרדים. בשנת 1861 הוכרז ויקטור עמנואל השני מלך איטליה של יונייטד. עם זאת, חלק גדול מהאוכלוסייה האיטלקית, שביניהן שיעורי האנאלפביתיות היו גבוהים מאוד, נותרו לא מודעים לאיוורון לאידיאולוגיה ליברלית-לאומנית. המוני האיכרים שתמכו בגריבלדי בדרום איטליה מעולם לא שמעו על איטליה, והאמינו כי לה טליה ‘הייתה אשתו של ויקטור עמנואל!

  Language: Hebrew